רישום קבלן רשום

הינך עוסק בתחום הקבלנות וטרם נרשמת כקבלן רשום? משרדנו ילווה אותך בהליך הרישום עד לקבלת רישיון הקבלן והכל באמצעות מספר פעולות פשוטות אונליין. הזדרז להירשם וחסוך לעצמך זמן יקר! 

שוק הקבלנים הינו שוק רחב היקף הכולל בחובו עבודות קבלניות בשלל סוגיהן, לרבות עבודות בניה, שיפוצים, הנדסה וכיו"ב. 

אם הינכם עוסקים בתחום הקבלנות וודאי שמעתם על המונחים קבלן רשום ופנקס הקבלנים. 

ראשית כל נבין מה פשר מונחים אלו ומדוע הצורך להירשם כקבלן רשום. 

מהו קבלן רשום ומהם יתרונותיו?

קבלן רשום מתייחס לקבלן אשר אושר על ידי משרד השיכון והבינוי והינו מסווג בענפי הרישום בפנקס הקבלנים. קבלן הרשום בפנקס הקבלנים נחשב כמי שמחזיק "ברישיון קבלן".

קבלן המעוניין לבצע עבודות קבלניות רחבות היקף מחויב בהחזקת רישיון קבלן ובהתאם להימצא ברשימת הקבלנים הרשומים בפנקס הקבלנים. הגוף המפקח על פנקס הקבלנים הינו רשם הקבלנים. 

הרישום בפנקס הקבלנים מאפשר פיקוח מהימן על העבודות הקבלניות המבוצעות על ידי הקבלנים וכן מאפשר למזמין לדעת כי אותו קבלן הינו בעל הידע והכישורים לביצוע העבודה הנדרשת, בהתאם לענף בו הוא מסווג. 

כאשר גוף או אדם ניצבים בפני פרויקט לביצוע עבודות קבלניות, ואף אם אינו בעל היקף כספי רחב, תמיד יחפשו את אנשי המקצוע המהימנים והמובילים ביותר בתחומם, ובדיוק לשם כך קיים פנקס הקבלנים, אשר מפרט באופן גלוי לכל את רשימת הקבלנים המורשים, תוך חלוקה לדרגות וסיווגים שונים.

סיווג הקבלנים לפי הענפים בהם הם רשומים בפנקס הקבלנים נקבע בהתאם לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים) תשמ"ח-1988. 

תקנות אלו קובעות חמש דרגות סיווג שונות, כאשר כל דרגת סיווג מגדירה מהו ההיקף הכספי המאושר לביצוע בהתאם לענף. 

קבלן שהשלים עבודה אחת בסכום מסוים, יוכל להגיש בקשה לשינוי הסיווג לרמה גבוהה יותר וכן הלאה. 

בעניין זה יובהר, כי קבלן רשאי לבצע מספר עבודות אשר היקפם הכספי עולה על הסכום המירבי המותר לו בפרויקט אחד, ובלבד שאין הדבר פוגע באיכות עבודתו. 

סיווג הקבלנים בין היתר קובע לאילו מכרזים קבלן יכול להגיש הצעתו, וכן מהו ההיקף הכספי המקסימאלי של הפרויקטים שברצונו לבצע.

וכך ניתן לראות לדוגמא, כי אחד מתנאי הסף להגשת מועמדות בהצעות מכרזים ממשלתיים ופרטיים רחבי היקף, הינו רישומו של הקבלן בפנקס הקבלנים. 

כמו כן, קבלת היתרי בניה מותנים גם הם כי ביצוע עבודות הבנייה לפי ההיתר, ייעשו על ידי קבלנים רשומים לפי הענפים והסיווגים המתאימים. 

יתרון נוסף להירשם כקבלן בפנקס הקבלנים הוא הצורך בהעסקת עובדים מהשטחים, שכן רק קבלן רשום רשאי להעסיק עובדים מהשטחים, בהתאם לנהלים הקבועים ברשות האוכלוסין. 

תפקידו של רשם הקבלנים


רשם הקבלנים הינו הגוף האחראי לביצוע הרישום בפנקס הקבלנים. 

רשם הקבלנים מקבל את בקשת רישום הקבלן ובוחן כל בקשה לגופא כי זו עומדת בכלל תנאי הרישום. 

מקום בו קבלן אינו עומד בתנאי אחד מתנאי הרישום, בסמכותו של הרשם לדחות את הבקשה. 

כמו כן, רשם הקבלנים אחראי לניהול הסיווג לפי הענפים המקצועיים וכן הסיווג הכספי של הקבלנים הרשומים בפנקס הקבלנים. 

רשם הקבלים מבצע מעקב אחר פעולותיו של הקבלן הרשום, לרבות עמידתו בתשלומי החובה וכן עמידתו בביצוע העבודות על פי סיווגו המקצועי בלבד. 

קבלן רשום אשר אינו מקיים את דרישות החוק, יהא חשוף לסנקציות כאלה ואחרות, ובסמכותו של רשם הקבלנים לנקוט כנגדו צעדים משמעתיים ואכפתיים. 

בעניין זה חשוב להבהיר כי קבלן אשר מבצע עבודות קבלניות בהיקף העולה על סך הקבוע בתקנות (בענף ראשי היקף כספי העולה על 90,471 ₪ לפרויקט ובענף משנה היקף כספי העולה על 47,255 ₪ לפרויקט – נכון לשנת 2020), ואינו בעל רישיון, הינו עובר על חוק רישום הקבלנים ויהא צפוי לדין הקבוע בחוק. 

מי אינו זכאי להירשם בפנקס הקבלנים?

החוק קובע מספר מקרים בהם הזכאות להירשם בפנקס הקבלנים נשללת, ולהלן מספר מקרים בולטים:

  • אדם הנמצא בהליכי פשיטת רגל;
  • תאגיד הנמצא בהליכי פירוק (למעט פירוק מרצון); 
  • מי שהורשע בעבירה שיש בה בהתאם למבחנים שנקבעו בתקנות כדי לערער מהימנותו להיות קבלן רשום.
  • מי שנהג דרך קבע בניגוד לנוהג המקובל במקצועו כפי שהוגדר בתקנות; 
  • תאגיד שמנהל ממנהליו הוא קבלן שרישומו בפנקס בוטל (למעט מקרה בו כאשר אותו מנהל פרש מתפקידו כמנהל תוך שלושה חדשים מיום ביטול הרישום); 

סעיף 8 לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969, מגדיר מפורשות את המקרים בהם זכאותו של קבלן לקבלת רישיון נשללת, אך המצוינים דלעיל הינם הנפוצים והמוכרים ביותר. 

הליך הרישום

בבואכם להירשם כקבלן בפנקס הקבלנים עליכם לעמוד במלוא הדרישות המקובלות בחוק, כאשר הליך הרישום מתנהל בשני מישורים – בירוקרטי ומקצועי. 

הפן הבירוקרטי כולל הגשת מסמכים, מילוי טפסים, הצגת אישורים ותעודות אשר את כולם יש להגיש לבחינה אצל רשם הקבלנים, שכאמור דלעיל בסמכותו להחליט באם לאשר ו/או לדחות את הבקשות. 

במישור המקצועי יהא עליכם לעמוד בבחינה מקצועית הבוחנת את הקריטריונים לרישום כקבלן רשום.

התנאים לרישום קבלן בפנקס הקבלנים מתחלק לפי ענף ראשי וענף משני, כאשר בכל אחד מהם תנאי סף שונים. 

אם ברצונכם להתחיל בתהליך אך הפן הבירוקרטי מאיים ומקשה עליכם, משרדנו מעניק לכם שירות קל ומהיר בהליך הרישום והגשת הבקשה. 

משרדנו ילווה אתכם מהרגע הראשון של התהליך, לרבות איסוף מלוא המסמכים ומילוי הטפסים הנדרשים.

שאלות:

  1. מהו פנקס הקבלנים ומדוע חשוב להירשם בפנקס?

פנקס הקבלנים הוא המקום בו רשומים בעלי המקצוע של ענף הבנייה בישראל. הרישום בפנקס הקבלנים מאפשר פיקוח מהימן על העבודות הקבלניות המבוצעות על ידי הקבלנים וכן מאפשר למזמין לדעת כי אותו קבלן הינו בעל הידע והכישורים לביצוע העבודה הנדרשת, בהתאם לענף בו הוא מסווג. קבלן שאינו עומד בתנאים ושלא נרשם בפנקס הקבלנים אינו מוכר כקבלן רשום.

  1. מהו קבלן רשום? 

קבלן רשום הינו קבלן אשר הגיש את בקשתו לרישום קבלן ועמד במלוא הדרישות הקבועות בחוק ונרשם בסופו של הליך בפנקס הקבלנים כקבלן רשום ונחשב כמי שמחזיק "ברישיון קבלן".

  1. כמה זמן אורך התהליך?

לאחר מילוי את הפרטים באתר, משרדנו יתחיל בשירות ויצור עמכם קשר תוך 24 שעות לטובת אימות הפרטים שמולאו באתר. במידה והינכם עומדים בכל הדרישות ומציגים את כל האישורים הנדרשים, הליך הרישום יסתיים תוך 60 ימים. 

  1. איני קבלן רשום וברצוני להעסיק עובדים פלשתינאים מהשטחים – האם מותר לי?

התשובה היא לא! רק קבלן רשום רשאי להעסיק עובדים מהשטחים, בהתאם לנהלים הקבועים ברשות האוכלוסין. 

כדאי לדעת:

  1. קבלן המעוניין לבצע עבודות קבלניות רחבות היקף מחויב בהחזקת רישיון קבלן ובהתאם להימצא ברשימת הקבלנים הרשומים בפנקס הקבלנים.
  2. אחד מתנאי הסף להגשת מועמדות בהצעות מכרזים ממשלתיים ופרטיים רחבי היקף, הינו רישומו של קבלן בפנקס הקבלנים. כמו כן, קבלת היתרי בניה מותנים גם הם כי ביצוע עבודות הבנייה לפי ההיתר, ייעשו על ידי קבלנים רשומים לפי הענפים והסיווגים המתאימים. במידה ואינכם רשומים כקבלן רשום אינכם זכאים להגיש מועמדותכם למכרזים וכן להגיש מועמדות לפרויקטים יזמיים רחבי היקף! מהרו להירשם על ידי מספר פעולות פשוטות אונליין ותוך 60 ימים תקבלו את רישיון הקבלן!
  1. קבלן אשר מבצע עבודות קבלניות בהיקף העולה על סך הקבוע בתקנות (בענף ראשי היקף כספי העולה על 90,471 ₪ לפרויקט ובענף משנה היקף כספי העולה על 47,255 ₪ לפרויקט – נכון לשנת 2020), ואינו בעל רישיון, הינו עובר על חוק רישום הקבלנים ויהא צפוי לדין הקבוע בחוק
  1. הליך הרישום כקבלן רשום דורש מחד עמידה בבחינה מקצועית, ומאידך פן בירוקרטי ארוך הכולל הגשת מסמכים, מילוי טפסים, הצגת אישורים ותעודות אשר את כולם יש להגיש לבחינה אצל רשם הקבלנים, שבסמכותו להחליט באם לאשר ו/או לדחות את הבקשות. חסכו לעצמכם זמן יקר והירשמו לשירות משרדנו אשר ילווה אתכם יד ביד בהליך הרישום, הגשת הבקשה, מילוי הטפסים ועד לקבלת הרישיון הסופי. 

רישום עוסק פטור

מעוניין לפתוח עסק חדש ולא יודע מהי הדרך הנכונה? באמצעות מס' פעולות פשוטות אונליין תוכל לפתוח עוסק פטור לעסק החדש שלך – המסלול הנכון ביותר להקמת עסק בעל מחזור הכנסות קטן! הזדרז להירשם, שכן הכנסות שאינן מדווחות הינן עבירה על החוק. חסוך לעצמך את הבירוקרטיה ותן לנו לעשות בשבילך את השירות תוך ימים בודדים. הזמנת שירות בקליק אחד בלבד.

בהחלטתכם להפוך לעצמאיים, עליכם לבחור את המסלול המתאים ביותר, שכן החוק מתיר מספר דרכים להירשם כעצמאיים, ובניהן הפשוטה ביותר – רישום כעוסק פטור. 

על מנת להחליט מהו המסלול הנכון ביותר לעסק שלכם  – עוסק פטור, עוסק מורשה או חברה בע"מ, עליכם יהיה לשקול מיני שיקולים, כשהעיקרי ביניהם הינו הוצאות למול הכנסות של העסק.

בכדי להירשם כעוסק פטור עליכם לעמוד בשני תנאי סף:

  1. מחזור ההכנסות של העוסק אינו עולה על 100,491 ₪ בשנה, נכון לשנת 2020. יש להדגיש כי אין המדובר ברווח, אלא בסך ההכנסות מהעסקאות ברוטו.
  2. אינכם עוסקים במקצועות חופשיים ו/או מקצועות טיפוליים כדוגמת מהנדסים, רופאים, אדריכלים, עורכי דין וכיו"ב. כמו כן חברה בע"מ אינה יכולה להירשם כעוסק פטור.

רשויות המס

עסק הנרשם כעוסק פטור, הינו פטור מתשלום מס ערך מוסף בלבד

כפועל יוצא של כך, הרי כי דינו של עוסק פטור לעניין מס הכנסה וביטוח לאומי זהה לדין עוסק רגיל. 

דהיינו, כל בעל עסק, ולרבות עוסק פטור, מחויב בפתיחת תיק במס הכנסה וביטוח לאומי וכן מחויב בהגשת דוחות שנתיים בגין ההכנסות מידי שנה. 

כמו כן ועל אף הפטור ממס ערך מוסף, עליכם יהיה לפתוח תיק גם במע"מ, שם תוכלו לבדוק אם עיסוקכם מוכר כעיסוק חוקי לרישום כעוסק פטור, וכן עמידה בתקרת ההכנסות הקבועה בחוק, לפי צפי ההכנסות. 

ומה בנוגע לעובד שכיר המעוניין לפתוח עוסק פטור?

הכנסתו של עובד שכיר אינה קשורה לעוסק הפטור, ומשכך, עובד שכיר זכאי להירשם כעוסק פטור, במקביל לעבודתו כשכיר, ובלבד כי הינו עומד בקריטריונים דלעיל. 

טפסים שיש להגיש בעת הרישום

  • צילום תעודת זהות 
  • צילום המחאה מבוטלת מחשבון עו"ש של העסק או אישור של פרטי חשבון בנק מהבנק
  • העתק הסכם שכירות או רכישת מקום בית העסק
  • טופס רישום לצרכי מע"מ מס' 821 – טופס בקשה
  • אישור רשמי או תעודה או רישיון עיסוק    

יתרונות לצד חסרונות 

לפתיחת עוסק פטור ישנן שלל יתרונות, כאשר הבולט ביותר הינו הפטור מתשלום מס ערך מוסף, הפוטר את בעל העסק מהוספת תשלום של 17% מע"מ בהצעת המחיר ללקוחותיו. 

כמו כן, יתרון נוסף הינו הדיווח למע"מ אשר יש לבצעו אחת לשנה בלבד במקום אחת לחודשיים כנדרש מעוסק מורשה.

יתרה מכך, בשל היותו של העוסק הפטור עסק בעל הכנסות קטנות באופן יחסי לעוסק המורשה ולחברה בע"מ, הרי כי שכר הטרחה המשולם לרואי החשבון עבור הטיפול בתיקים, על פי רוב יהא נמוך יותר משכר הטרחה המשולם לטיפול בעוסק מורשה ו/או בחברה בע"מ. 

לצד היתרונות דלעיל, חסרון בולט בעוסק פטור הינו אי קבלת החזר המע"מ על הוצאות העסק, ומשכך עוסק פטור אינו יכול להוציא חשבוניות ללקוחותיו. אך חשוב לציין כי כמו כל עסק עצמאי אחר, העוסק הפטור זכאי לקבל החזרים ממס הכנסה בגין הוצאותיו.

ככל והינכם עונים על הקריטריונים דלעיל, הינכם עומדים בזכאותכם להירשם כעוסק פטור. ויובהר, כי כאשר הכנסת העסק עולה על התקרה הקבועה בחוק, המתעדכנת מידי שנה, מחובתכם להפוך לעוסק מורשה ולדאוג לתיקון הרישום על כך

שאלות:

  1. כמה זמן אורך התהליך?

לאחר מילוי את הפרטים באתר, משרדנו יתחיל בשירות ויצור עמכם קשר תוך 24 שעות לטובת אימות הפרטים שמולאו באתר. מיד לאחר אימות הנתונים משרדנו יגיש בקשת לפתיחת התיקים במע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי באופן מקוון ובדרך המהירה ביותר, ומכאן תוך מספר ימים בודדים תקבלו אישור על פתיחת התיקים בצירוף תעודת עוסק הפטור שלכם.  

  1. האם ניתן לבצע את השירות אונליין בלבד? 

התשובה היא כן! באמצעות מספר פעולות פשוטות אונליין בלבד.

  1. כל כמה זמן צריך להגיש דוח למע"מ ומס הכנסה בעוסק פטור? 

עוסק פטור יגיש את הדוח למע"מ ולמס הכנסה פעם בשנה בלבד (להבדיל מעוסק מורשה הנדרש להגיש מספר פעמים בשנה). 

  1. מהי תקרת הפטור של מחזור הכנסות לעוסק פטור? 

נכון לשנת 2020, כאשר מחזור ההכנסות של העסק אינו עולה על 100,491 ₪ בשנה. יש להדגיש כי אין המדובר ברווח, אלא בסך ההכנסות מהעסקאות ברוטו.

  1. האם עובד שכיר יכול לפתוח עוסק פטור?

התשובה היא כן! הכנסתו של עובד שכיר אינה קשורה לעוסק הפטור, ומשכך, עובד שכיר זכאי להירשם כעוסק פטור, במקביל לעבודתו כשכיר, ובלבד כי הינו עומד בקריטריונים לפתיחת עוסק פטור. 

  1. אלו עיסוקים אינם זכאים להירשם כעוסק פטור?

כל בעלי המקצועות החופשיים כגון מהנדסים, רופאים, אדריכלים, עורכי דין וכיו"ב. חברה בע"מ גם היא אינה יכולה להירשם כעוסק פטור.

כדאי לדעת:

  1. פתיחת עוסק פטור פוטר את בעל העסק מתשלום מע"מ ובכך למעשה נהנה מיתרון גדול של אי הוספת תשלום בסך 17% מע"מ בהצעות המחיר ללקוחותיו. 
  2. העוסק הפטור זכאי לקבל החזרים ממס הכנסה בגין הוצאותיו. ככל שהרווח נמוך יותר, כך תשלומי המס גם הם נמוכים יותר. משכך, על אף כי עוסק פטור אינו זכאי בקבלת החזרי מע"מ, הרי כי שמירת ההוצאות ודיווחן תקטין את הרווח ובהתאם תשלומי המס יהיו נמוכים יותר.

הסכם יורשים

הסכם בין יורשים או הסתלקות מעיזבון

על פי חוק הירושה, יורשי המנוח יורשים את עיזבונו בחלקים שווים, אולם הם רשאים לערוך הסכם לחלוקת עיזבון המנוח, במסגרתו מוסדרת חלוקת הרכוש ביניהם באופן שונה מזה שנקבע בחוק ואפילו בצוואת המצווה.

בפני כל יורש עומדת הזכות לא לרשת את חלקו ולהעביר את חלקו לשאר היורשים, כאילו אותו יורש ש"הסתלק" מחלקו לא היה יורש מלכתחילה, או באמצעות עזיבת החלק שלו לטובת אדם ספציפי, כאשר החוק קובע כי אותו אדם ספציפי יכול להיות רק בן זוגו, צאצא או אחיו של המוריש.

איך ניתן להגיע להסכמה ביו היורשים ולא לפעול על פי צוואתו של המנוח

לפי סעיף 110(א) לחוק הירושה קיימות שתי דרכים אפשריות לחלוקת עזבון המנוח:

נכסי העזבון יחולקו בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו בית המשפט.”

על פי חוק הירושה הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים אינו טעון אישור בית המשפט, וניתן לסטות בהסכם מהוראות הצוואה גם ללא אישור בית המשפט.

סעיף 111 (ג) לחוק הירושה הקובע כי:

 “הורה המוריש בצוואתו כיצד יחולקו נכסי העזבון בין היורשים, ינהג בית המשפט לפי הוראות הצוואה, זולת אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לסטות מהן…”

שיקולים מרכזיים לחלוקת העיזבון בדרך של הסכם בין יורשים

השיקול המרכזי להסכם בין יורשים נובע לרוב משיקולי מס, חשוב לציין כי לאחר חלוקת העיזבון שהותיר אחריו המנוח, אם מחליטים לחלק את העיזבון בדרך אחרת, הרי מדובר בהסדר בין בעלי רכוש ולא בהסכם בין יורשים. בנוסף, לעתים המנוח הותיר עיזבון גדול הכולל נכסים שונים, כדי למנוע סכסוכים, ויכוחים ובעלות משותפת של כמה יורשים על נכס מסוים, היורשים יכולים להגיע להסכם ביניהם, ההסכם מאפשר גם לאזן פערים בשווי הנכסים המחולקים ביניהם.

שתי הדרכים לשינוי חלוקת העיזבון נובעות מהאמור בצו הירושה או בצו קיום צוואה, בסעיף 11 לחוק הירושה נקבע כיצד ניתן להסדיר את חלוקה העיזבון בין היורשים בעוד סעיף 6 לחוק הירושה קובע כיצד ניתן לחלק את העיזבון בין יורשיו של המנוח בדרך של הסתלקות יורש או יורשים. ישנם הבדלים מהותיים בין שתי הדרכים לכן חשוב לפנות לעורך דין מקצועי ומנוסה כדי לקבל ייעוץ ולפעול בדרך נכונה וחוקית.

כדאי לדעת כי הסדר בין יורשים מחייב כי חלוקת העיזבון מחדש תיעשה רק בין היורשים עצמם, בעוד באמצעות הסדרים של הסתלקות מירושה ניתן לחלק נתח מהעיזבון גם למי שאינו יורש על פי דין או מכוח צו הצוואה, כל עוד כוללים מנויים בחוק בלבד.

הדרך הפשוטה ביותר היא לערוך הסכם בין יורשים, לפני החלטה על שינוי חלוקת העיזבון יש לבצע בדיקת צו קיום צוואה, מאחר והחוק קובע כי חייבים לקבל הסכמה מצד כל היורשים, אלא אם נקבע אחרת בצו בית משפט. כאמור, רק היורשים יכולים להיות חלק בהסכם, במידה ומונה מנהל עיזבון לרכוש שהותיר אחריו המנוח, הוא אינו רשאי לקבוע כיצד יחולק העיזבון מחדש בין היורשים ותפקידו רק לסייע ליורשים.

צו קיום צוואה

מהו צו קיום צוואה?

כאשר נפטר מותיר אחריו צוואה, לא ניתן לחלק את רכושו ולתבוע זכות על פי הצוואה ללא קבלת צו קיום צוואה (סעיף 39 לחוק הירושה). לכן, יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה או לבית הדין הרבני.
צו קיום צוואה הוא צו הצהרתי, הנותן תוקף מחייב לרצון הנפטר, כפי שבא לידי ביטוי בצוואתו. הצו נותן תוקף של פסק דין לתוכן ולנוסח הצוואה, ורק לאחר קבלתו ניתן לחלק את עיזבונו של הנפטר.
מי שמתנגד לכשרות הצוואה או לנוסחה, יכול להגיש התנגדות לרשם לענייני ירושה ולבקש למנוע את מתן הצו.

מי יכול לבקש צו קיום צוואה?

את הליך הבקשה יכולים ליזום המוטבים בצוואה, כלומר הצדדים המופיעים בצוואה, וכל אדם המעוניין במתן תוקף לצוואה.

ממי מבקשים צו קיום צוואה?

את הבקשה למתן צו קיום צוואה מגישים לרשם לענייני ירושה במחוז שבו היה מקום מושבו של המנוח בעת פטירתו.

לאחר שקיבל בקשה לצו קיום צוואה, מחויב הרשם לענייני ירושה לפרסם את עצם הגשת הבקשה בעיתונות היומית וברשומות, על מנת ליידע יורשים פוטנציאליים או מתנגדים לצוואת הנפטר, כי הוגשה בקשה למתן צו קיום צוואה. משמעות ההודעה היא כי צוואתו של הנפטר תקבל תוקף מחייב ותוצא לפועל בתום ההליך, ומי שמתנגד לכך או שלא ידע כלל כי המנוח נפטר או שקיימת צוואה, יוכל לערער ולהתנגד לצוואה בשלב זה, בטרם ייתן הרשם תוקף לצוואה באמצעות מתן צו קיום צוואה.

איך מוציאים צו לקיום צוואה?

את הבקשה למתן הצו ניתן להגיש בשתי דרכים:

1. משלוח בדואר רשום או הגשה במשרדי הרשם לענייני ירושה במחוז הרלוונטי.

2. הגשה באינטרנט, באתר של רשם הירושות (רשם לענייני ירושה).

מה תכלול הבקשה למתן צו קיום צוואה?

 בדואר/רשם לענייני ירושה:

  • שני שוברי תשלום מאושרים או אישור על תשלום באינטרנט.
  • טופס בקשה למתן צו לקיום צוואה – על המבקש לחתום על הבקשה ולאמת את חתימתו בתצהיר לפני עו”ד, שופט, נוטריון, דיין או ראש ראשות מקומית.
  • תעודת פטירה של המנוח – התעודה צריכה להיות מקורית או העתק נאמן למקור.
  • תעודת פטירה של יורש – אם אחד היורשים בצוואה נפטר, יש להציג את תעודת הפטירה המקורית או העתק שלה (לא נדרש נאמן למקור).
  • צוואה מקורית של הנפטר – יש להציג את צוואתו המקורית של הנפטר. אם ישנה מניעה מלהגיש את הצוואה המקורית, יש להגיש לרשם לענייני ירושה בקשה להצגת העתק הצוואה, ובבקשה זו לפרט מהי הסיבה שבגינה לא ניתן להגיש את הצוואה המקורית. לבקשה זו יש לצרף שוברי תשלום אגרה והעתק מהצוואה.
  • אישור בדבר הודעה לכל היורשים – אישור כי היורשים יודעים שהוגשה בקשה למתן צו לקיום צוואה. את האישור ניתן להגיש בשתי דרכים:
     .1מסמך החתום על ידי כל היורשים, המאשר כי ידוע להם שהוגשה בקשה לצו קיום צוואה.
    2. הצגת ספחים של דואר רשום, המעידים כי נשלחה הודעה לכל יורש ויורש לפי כתובתו.
  • ייפוי כוח – אם מגיש הבקשה מיוצג על ידי עורך דין, יש לצרף ייפוי כוח מקורי או העתק נאמן למקור של ייפוי הכוח.

הגשת צו קיום צוואה מקוון:

את הבקשה לצו קיום צוואה מקוון יש להגיש באתר האפוטרופוס הכללי.
הגשת בקשה ברשת האינטרנט יכולה להתבצע רק אם מתקיים אחד מהתנאים הבאים:

  • הצוואה המקורית נמצאת בידי האדם המגיש את הבקשה.
  • הצוואה המקורית מופקדת אצל הרשם לענייני ירושה, ולאדם המגיש את הבקשה יש עותק של הצוואה.
  • בית המשפט לענייני משפחה אישר להציג את העתק הצוואה כהוכחת הצוואה המקורית, ובידי מגיש את הבקשה עותק הצוואה.

תהליך הטיפול בבקשה

לאחר הגשת הבקשה לצו קיום צוואה לרשם הירושות, היא תועבר לבדיקה במזכירות ובמשרדי רשם הירושות. במסגרת זו ייבדק האם ישנה צוואה אחרת שהמנוח הפקיד בעבר אצל רשם הירושות או האם ישנו זיכרון דברים (במקרה של צוואה בעל פה), האם כבר נפתח תיק על שם המנוח על ידי אדם אחר, האם הבקשה הוגשה לפי הנהלים. בסוף הבדיקה תפרסם המזכירות הודעה בעיתון יומי כי הוגשה בקשה למתן צו קיום צוואה, שתכלול את פרטי המנוח ותזמין את מי שמעוניין להגיש התנגדות למתן צו קיום הצוואה, וזאת בתוך שבועיים מיום פרסום ההודעה. הודעה זו מיועדת לכל מי שרואה עצמו נפגע או שיש בידו טענת התנגדות כנגד הצוואה או כנגד הליך הוצאת הצו, להשמיע את טענותיו ולהגיש התנגדות.

עותק של הבקשה לצו קיום צוואה יישלח לתגובת האפוטרופוס הכללי. במקרים מסוימים יצטרף האפוטרופוס הכללי להליך במטרה להגן על אינטרסים של צד כלשהו.

אם לא הוגשה כל התנגדות לבקשה שהוגשה, והאפוטרופוס הכללי הודיע כי הוא אינו מעוניין לקחת חלק בהליך, ייתן רשם הירושות את הצו המבוקש. ההליך כולו עד לקבלת הצו אורך לרוב כחודשיים.

אם אכן הוגשה התנגדות לבקשה, תועבר הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה להמשך טיפול.
בית המשפט לענייני משפחה ידון בבקשה ויבדוק את טענות ההתנגדות שהוגשו.

צו ירושה

מהו צו ירושה?

כדי לממש את רכושו ונכסיו של אדם שנפטר אך לא הותיר אחריו צוואה, יש להגיש ללשכת הרשם לענייני ירושה או לאחד מבתי הדין הרבניים בקשה לצו ירושה.   

צו ירושה הוא מסמך וצו משפטי, לרוב מטעם הרשם לענייני ירושה, שנועד להסדיר את חלוקת הרכוש של המנוח שלא השאיר צוואה.                                                           צו ירושה אינו עוסק בפרטי העיזבון אלא נועד להצהיר מיהם היורשים על פי דין של המנוח ואיזה חלק מהעיזבון כל אחד מהם יקבל.

מי יכול להגיש בקשה לצו ירושה?

בקשה לצו ירושה יכולים להגיש יורשי המנוח וכל מי שטוען להיותו יורש של האדם שנפטר. ברוב המקרים את הבקשה יגישו בני משפחתו הקרובים ביותר של המנוח, עם זאת ישנם מקרים בהם בעלי עניין נוספים עשויים להגיש את הבקשה.

את הבקשה ניתן להגיש באופן עצמאי, עם זאת מומלץ למסור את הטיפול בהגשת הבקשה לצו ירושה בידי עורך דין. טיפול מקצועי של עורך דין מנוסה עשוי לקצר את התהליך, למנוע טעויות וישנם מקרים בהם היורשים זקוקים לייעוץ ולייצוג משפטי, במקרים בהם רשם הירושות מחליט להעביר את הטיפול בתיק לבית המשפט לענייני משפחה.

ביטול צו הירושה

את צו הירושה ניתן לבטל מטענות ועובדות כאלו ואחרות על פי חוק הירושה.         

ביטול צו ירושה

צוואה

על פי חוק הירושה-צוואה מאפשרת לכל לאדם לקבוע מה ייעשה ברכושו אחרי מותו מי יירש את רכושו ונכסיו.

ההחלטה האם לערוך צוואה נתונה בידיו של כל אדם לפי רצונו.

כדי להקל על אדם המעוניין לערוך צוואה, מאפשר חוק הירושה לכל אדם להכין צוואה במו ידיו, בקלות וללא עלויות כספיות.

החוק קובע 4 דרכים אפשריות שבהן אדם יכול לערוך צוואה, כך שיהיה לה תוקף משפטי מחייב:

  • צוואה בכתב יד- ללא עלויות, עם תאריך וחתימה.
  • צוואה בעדים-בנוכחות לפחות שני עדים.
  • צוואה בפני רשות-המוגשת לגורם משפטי.
  • צוואה בעל פה-אדם העומד למות יכול להגיד את צוואתו בנוכחות שני עדים(מקרה חריג)

הבחירה באיזו דרך לערוך את הצוואה נתונה לבחירתו המוחלטת של המצווה ו/או בני הזוג במקרה של צוואה הדדית.

בנוסף לצוואה העוסקת ברכוש, יכול אדם להעביר צוואה מוסרית בה הוא כותב את הרגשות, מסרים והערכים שלו.

מי יכול לרשת על פי הצוואה

  • כל אדם, לרבות ילדים של כל אדם שייוולדו בתוך 300 ימים מיום פטירתו של המוריש.
  • ארגונים (תאגידים, עמותות, מדינות).
  • מי שהורשע בהליך פלילי במעורבות במותו של המוריש או בניסיון לגרום למותו, אינו יכול לרשת אותו, גם אם המוריש הזכיר אותו בצוואתו, אלא אם המוריש מחל לו באופן מפורש.
  • מי שהורשע בהעלמת צוואתו האחרונה של המוריש, בזיוף צוואה, בתביעה לירושה על פי צוואה מזויפת או בניסיון לעשות את כל אלה, אינו יכול לרשת.

צוואה הדדית

סעיף 8א לחוק הירושה קובע כי בני זוג רשאים לכתוב צוואות הדדיות.

בני זוג יכולים לקבוע שרק לאחר מות האחרון מבניהם, יעבור רכושם לילדים. במקרים אלו צוואה הדדית יכולה למנוע מצב שבו אלמן/ה שנותרו בחיים, יאלצו להתפנות מדירתם, כי היורשים האחרים יבקשו למכור את הדירה ולקבל את חלקם.

בני הזוג יכולים לקבוע כי בן הזוג הנותר בחיים יהיה רשאי לעשות במה שקיבל כרצונו, או לקבוע הוראות המגבילות את בן הזוג שנותר בחיים מלבצע פעולות.

צוואה הדדית יכולה להיעשות בשני מסמכים נפרדים או במסמך אחד משותף.

הליך הפקדת צוואה הדדית זהה להליך הפקדת צוואה אצל רשם הירושה במשרד המשפטים, ונדרשת נוכחות הזוג, מצוידים במסמכים מזהים.

כדי לממש את הצוואות יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה.

דרכי ביטול הצוואה ההדדית

כאשר שני בני הזוג בחיים מספיקה שליחת הודעה בכתב לבן הזוג השני שבה מודיעים על ביטול הצוואה ואז שתי הצוואות מתבטלות.

במקרה של פטירת אחד/ת מבני הזוג- אם טרם חולק העיזבון, יצטרך האלמן היורש לוותר על חלקו בעיזבון כדי לבטל את הצוואה ההדדית. אם העיזבון כבר חולק בפועל, יצטרך האלמן להשיב את מה שירש מבן הזוג המנוח.

ניתן לקבוע בצוואה אפשרויות אחרות לביטול הצוואה בהתאם לרצון בני הזוג, אך לא ניתן לוותר על הזכות לביטול הצוואה בחיי שני בני הזוג.

ייפוי כוח מתמשך

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לכל אדם בגיר (מעל גיל 18) המבין את משמעותו של ייפוי הכוח ותוצאותיו, לקבוע כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו בעתיד כאשר לא יוכל לטפל בהם בעצמו, למשל עקב מחלת זיקנה, מוגבלות נפשית וכו'.

לשם כך יש להגדיר "ייפוי כוח מתמשך" שייכנס לתוקף כאשר האדם חדל להבין בעניין שלגביו ניתן ייפוי הכוח.

במסגרת ייפוי הכוח המתמשך יכול אותו אדם לקבוע מראש הנחיות למיופה הכוח כיצד לנהוג ואלו החלטות לקבל והוא יכול גם להשאיר למיופה הכוח את שיקול הדעת המלא בקבלת ההחלטות. הכניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך תהיה במועד שבו האדם הממנה לא יהיה עוד מסוגל להבין בדבר אשר לשמו ניתן ייפוי הכוח.

ייפוי כוח מתמשך יעסוק בעניינים אישיים מתייחס לרווחתו האישית של האדם, לצרכיו היומיומיים, למקום מגוריו, לבריאותו, לענייניו הגופניים, הנפשיים או החברתיים. עניינים אישיים עשויים לכלול גם עניינים רפואיים, בנוסף ניתן לערוך ייפוי כוח מתמשך שמתייחס לעניינים בריאותיים. ייפוי כוח מתמשך בענייני רכוש מתייחס לטיפול בכלל נכסיו, כספיו והתחייבויותיו של האדם.

ניתן לקבוע כי ייפוי הכוח המתמשך יהיה תקף גם למצב שבו האדם יאבד את כשרותו המשפטית, כך שבעניינים הספציפיים שהוגדרו בייפוי הכוח-כניסת מיופה הכוח לתפקידו תוכל להיעשות במקום מינוי אפוטרופוס.

האדם שעורך את ייפוי הכוח יכול לקבוע באופן כללי כי מיופה הכוח הוא האדם המוסמך לקבל בשמו החלטות עתידיות, ולהשאיר למיופה הכוח את שיקול הדעת לגבי תוכן ההחלטות, או שהוא יכול לפרט מהו רצונו לגבי תוכן ההחלטות שיתקבלו בנושאים השונים, וזאת באמצעות קביעת "הנחיות מקדימות".

תנאים לייפוי הכוח

  • מיופה הכוח חייב להסכים למינויו על ידי מייפה הכוח ולא ניתן להכריח אותו לשמש מיופה כוח.
  • ניתן למנות את אותו מיופה הכוח לכל העניינים הרצויים, אך ניתן גם למנות מספר מיופי כוח.
  • ניתן להחליט על מינוי מיופה כוח חליפי למקרה שמיופה הכוח הראשון לא ירצה או לא יוכל לפעול.
  • ניתן לקבוע אם מיופי הכוח יפעלו במשותף או בנפרד, מהו היקף הסמכויות והאחריות של כל אחד מהם וכן מי יכריע במקרה של מחלוקת ביניהם.
  • על מיופה הכוח לפעול על פי הנחיות האדם שערך את ייפוי הכוח, אך אם ההנחיה בלתי אפשרית לביצוע, בלתי חוקית או שביצועה עשוי לפגוע בצורה חמורה באדם – אסור למיופה הכוח לפעול לפיה, והוא רשאי לפנות לבית המשפט כדי לקבל הוראות.
  • האדם הממנה רשאי לקבוע "אנשים מיודעים", שיקבלו מידע או דיווחים ממיופה הכוח על החלטות שקיבל או פעולות שביצע או לקבוע שהאפוטרופוס הכללי יפקח על מיופה הכוח.

ביטול צו ירושה

צו ירושה הוא צו הקובע כי רכושו של המנוח יחולק לפי הוראות הדין, ובאמצעותו יכולים היורשים להפוך את חלקם ברכוש לקניינם.

כיצד מתבצע ביטול צו ירושה?

חוק הירושה מאפשר לבית המשפט או לרשם לענייני ירושה שנתנו צו ירושה, לתקן או לבטל את הצו על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בעת שניתן הצו. ביטול צו הירושה יעשה, בדרך כלל, בשל העובדה שניתן תוקף לצוואה של המנוח, שכן הוראות הדין ניגפות מפני הוראותיו הכשרות של המנוח בצוואתו. תיקון הצו אינו מהווה משום ביטולו, אלא יעשה על מנת שהוראות הצו יתאמו להוראות הדין. לדוגמה, במקרה שנתגלה יורש נוסף, יש לתקן את הצו באופן שהיורש הנגלה יצוין בו.

הקשיים בביטול צו ירושה

צו ירושה הינו פסק דין הצהרתי הקובע מי הם יורשיו של המנוח, ולכן מדובר בצו סופי המסיים את הדיון בנושא. אך אם נפלה טעות והצו מוטעה, יש לבטל את הצו. מדובר בצעד חריג שנקבע על פי הנסיבות בכל מקרה.

הבחינות הנעשות לגבי ביטול צו ירושה

המבחנים שקבע בית המשפט, שבית המשפט יפעיל בעת הדיון בבקשה לביטול או תיקון של צו ירושה. יבחן בית המשפט מה הטענה שבגללה מתבקש ביטול צו הירושה, האם הטענה אכן מחייבת תיקון או ביטול של הצו, בית המשפט בוחן מהו המועד שבו הייתה למבקש ההזדמנות הראשונה להגיש את בקשתו לשינוי צו הירושה או לביטולו.
כמו כן יבחן בית המשפט מה הנימוק שהעמיד המבקש לאיחור, מהי סבירותו של הנימוק והאם נגרם נזק ראייתי המונע מבית המשפט לברר את העובדות ואת האמת כתוצאה מאותו איחור. נציין, כי חשיבותו של ההסבר לאיחור וההשתהות בהגשת הבקשה עולה על מידת האיחור, כך שהסבר הגיוני ומקובל עשוי להביא לקבלת הבקשה לביטול צו הירושה, גם אם מדובר באיחור רב. בנוסף, בית המשפט יבחן מהי מידת הפגיעה הצפויה בכל אחד מהצדדים להליך, אם ישונה צו הירושה כמבוקש . במסגרת זאת, ייבדק אם צדדים שלישיים להליך לא הסתמכו על צו הירושה ואם מצבם לא ישתנה לרעה בעקבות הבקשה לשינוי צו הירושה.

הסכם ממון

הסכם ממון בראשית הנישואין, או בכל שלב אחר, חשוב כמו שחשובה פוליסה לביטוח הבית או הרכב. כל עוד החיים נמשכים כסדרם הסכם ממון הינו חסר משמעות, כשם שפוליסת ביטוח אינה יותר מנייר מודפס. אך בעת משבר, בדיוק כמו פוליסת ביטוח – אין חשוב יותר מהסכם ממון. למרות שהסכם ממון אינו מונע תמיד הליכים משפטיים, הוא בעל חשיבות רבה, ועשוי להקטין את הסיכוי למלחמות גירושין.

כיצד הסכם הממון מקבל תוקף מחייב?

הסכם ממון בין בני זוג שנישאו חייב להיות מאושר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הדתי, המוסמך לדון בנישואי וגירושי בני הזוג. הסכם ממון בין בני זוג שטרם נישאו חייב להיות מאושר בבית המשפט לענייני משפחה או בפני רשם הנישואין. לאחר אישור ההסכם בבית משפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי, מקבל הסכם הממון תוקף של פסק דין, אשר ניתן לאכיפה ולביצוע.

מה כולל הסכם ממון?

הסכם ממון יכול לבנות עבור הזוג, שרק מתחיל את דרכם המשותפת, את ההסדר המתאים עבורם, שייקח בחשבון את הנכסים הקיימים של בני הזוג, יסדיר את העקרונות לגבי הממון המשותף אותו יצבור הזוג במהלך השנים, יכלול מענה ופתרונות למצבים השונים שאמורים לעמוד בדרכם של בני הזוג, ישלול שימוש באמצעים פסולים ובלתי הוגנים (בהליכי גירושין או פרידה), ויבטיח לזוג את הודאות, ביטחון והשקט הנפשי בכל הקשור לרכוש הקיים והעתידי שלהם.

בקצרה:
הרכוש הקיים
הרכוש העתידי
הסדרת חלוקת רכוש משותף בעת פקיעת הקשר

למה לערוך הסכם ממון?   

בית המשפט העליון בישראל בהוראות חוק יחסי ממון חידש וקבע לאחרונה, כי במקרים מסוימים גם רכוש שהיה בבעלות מי מהצדדים טרם הנישואין עשוי, בנסיבות מסוימות, להיחשב כרכוש משותף, אשר הוא בר איזון לחלוקה במצב של פקיעת הקשר בין בני הזוג.
לפיכך, רצוי להגן על הרכוש הקיים ולערוך הסכם ממון מסודר, אשר גובר על חוק יחסי ממון ובכך להבטיח את שמירת זכויותיכם בעת פקיעת הקשר.

הדרך בו מטיב הסכם הממון:

ישנם אין סוף מצבים השמים את בני הזוג בדילמה בין אהבה, כסף ויחסי רכוש העתידיים. עורך דין הסכם ממון מקצועי המתמחה בתחום ידע לערוך הסכם ממון המתאים עבור כל זוג, יסדיר מראש את הפערים, ישמור על הכסף/הנכס האישי או המשפחתי, יקבע שיטת החלוקה של הרכוש המשותף בעת פקיעת הקשר, חס ושלום, כך שיהיה הוגן, שקוף ולא ישאיר מקום למצבים הלא נעימים, ולפעמים אפילו מכוערים, שעוברים הזוגות שלא דאגו לחתום על הסכם ממון בזמן.

כיצד משנים הסכם ממון?

מותר וניתן לשנות הסכם ממון בכל עת. הפרוצדורה דומה מאוד לעריכת הסכם ממון חדש ודורשת הסכמה של שני הצדדים בכתב ואישור ההסכם החדש בערכאה המתאימה (בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי). ניתן לטיפול, מקצועי ומסור בעזרת עורך דין.

שותפות

שותפות היא התאגדות עסקית-משפטית שבה חוברים לפחות שני שותפים ולא יותר מ-20 לשם עשיית רווחים באמצעות עשיית עסקים במשותף, כגון מכירת מוצרים ו/או מתן שירותים. שותפות יכולה לצבור הון ונכסים, וכן לתבוע ולהיתבע בבית משפט. לסמכויות ולזכויות חברי השותפות אין הסדר קבוע, ועליהם להסדיר זאת בהסכם השותפות, שמהווה את מסמך היסוד של השותפות – הסכם ייסוּד, הקובע את דרכי ההתנהלות של השותפוּת, אחוזי הבעלות, אופן חלוקת הרווחים, חלוקת התפקידים בין השותפים, אופן ביטול השותפוּת וכיו"ב. כמו כן, בהסכם מפורטים אופן אחריות השותפים, שכן בניגוד לחברה בע"מ, בשותפות כללית, אחריות השותפים אינה מוגבלת, והם עלולים להתחייב בגין הפסדי השותפות. עפ"י פקודת השותפויות כל שותפוּת חייבת להירשם אצל רשם השותפויות אולם בפועל מרביתן אינן עושות כן. שותפוּת חייבת בניהול ספרי חשבונות. כל אחד מהשותפים ערב באופן אישי וללא הגבלה להתחייבויות השותפוּת. אולם, כשמדובר בשותפות רשומה, ניתן להירשם כשותפות מוגבלת ואז ערבותו של כל שותף היא עד לסכום המוסכם ובלבד שלפחות שותף אחד יהא חייב בכל חובות השותפות, ללא הגבלה. השותפות היא "שקופה" לצורכי מיסוי במובן זה שחשבון המס של כל שותף נעשה בנפרד וכל אחד מהשותפים נישום באופן אינדיבידואלי וחייב להגיש דו"ח שנתי על הכנסותיו.

עמותה

על פי חוק העמותות, תש"ם – 1981, עמותה היא "תאגיד עם מטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו".
בכדי להקים עמותה, יש צורך לפחות בשני בני אדם או יותר, אולם מומלץ להקים את העמותה על ידי 7 מייסדים, על מנת שתוכר כמוסד ציבורי על ידי רשויות מס הכנסה. עמותות נרשמות אצל רשם העמותות שבמשרד המשפטים, והן חייבות בדיווחים ובמסירת דו"חות כקבוע בחוק. על כל עמותה למנות ועד מנהל, באסיפה כללית של כלל חברי העמותה וכן למנות ועדת ביקורת בת שני חברים לפחות.

חברה לתועלת הציבור

חברה לתועלת הציבור הינה חברה אשר במטרות הקבועות בתקנונה יש כדי לקדם מטרה ציבורית בתחומים אשר הוגדרו בחוק – כגון: איכות הסביבה, בריאות, דת, הגנה על בעלי חיים, זכויות אדם, חינוך, תרבות או אמנות, מדע, ספורט ועוד – וכן בתקנונה נקבע איסור על חלוקת רווחים או חלוקה אחרת לבעלי מניותיה, וכל רווחיה מוקדשים לביצוע מטרותיה הציבוריות. בניגוד לעמותה, חברה לתועלת הציבור נרשמת אצל רשם החברות ופועלת מכח הוראות חוק החברות או פקודת החברות.
היתרונות בחברה לתועלת הציבור על פני עמותה או מלכ"ר באים לידי ביטוי בחבות החברים (עד לגובה השקעתם במניות החברה), ביכולת השליטה והניהול, בזיהוי החברים (רק החזקת המניות היא הקובעת את החברות), פחות פיקוח, דו"חות ובקרה מהנדרש על ידי רשם העמותות ועוד.

משכון

שיעבוד נכס כערובה לחיוב. מזכה את הנושה להיפרע מהמשכון אם לא סולק החוב.

מפרק

ממונה בהליכי פירוק כי אין תכלית לחברה ואינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה. מפרק זמני תופס את נכסי החברה מקבל השליטה בהם לשם פירוק החברה. בפירוק אלמנט הזמן הוא אחד הדברים הכי חשובים. התפקיד האמיתי הוא למנוע בריחת רכוש.
כונס נכסים הוא עושה דברו של נושה ספציפי חובתו כלפי הנושה ומפרק הוא עושה דברם של כל הנושים (גם אם אחד מהם מינה אותו) ואינו יכול לעשות אפליות ביניהם.

כונס נכסים (רגיל)

מבצע הליכי כינוס, לקיחת נכסים ומכירתם והשבת יתרת המכירה לאחר שכרו לנושה. בהליכי שיעבוד. הרבה פעמים תהליכי כינוס מסתיימים בפירוק.

כנ"ר

כונס הנכסים הרשמי של מדינת ישראל. במסגרת הליך של פירוק או הבראה של חברות אמור לייצג את הציבור ובכל הליך כזה בדר"כ ביהמ"ש ירצה לשמוע מה עמדתו של הכנ"ר בסוגיה שלפניו. גוף או פקיד שפועל במסגרת אגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי במשרד המשפטים. תפקידו – פיקוח על הליכי פירוק של חברות וכן על הליכי פשיטת רגל (פשיטת רגל זה רק יחידים ולא חברה!) וכן פיקוח על מפרקים ונאמנים, כלומר מפקח על המפרק הזמני שמתמנה לחברה.

חברת חוץ

חברה בינלאומית שרוצה לפתוח חברה בישראל במסגרת חוק החברות אפשר להתאגד כחברת חוץ – חברה שרשומה מחוץ לישראל והדינים שחלים עליה הם דיני מקום התאגדותה. ניתן לתבוע אותה וניתן לה לתבוע ובלבד שנרשמה כחברת חוץ ברשם החברות. דרך נוספת היא להקים חברה ישראלית שבעלי המניות יהיו החברה בחו"ל.

החלטות מיוחדות

לפעמים יש החלטות שצריך החלטה מיוחדת כדי שיקבלו והחלטה כזו היא כשיש רוב של 75% של החברים באסיפה הנושאים עליהם נדרשת החלטה מיוחדת – שינוי מטרות החברה, שינוי פעילות, שינוי שם, שינוי תקנון.

דיבידנד

כל נכס שניתן ע"י החברה לבעל מניה מכוח זכותו כבעל מניה בין במזומן ובין בכל דרך אחרת לרבות העברה ללא תמורה, שוות ערך ולמעט מנית הטבה. על חלוקת הדיבידנד מחליטים הדירקטוריון ולא בעלי המניות (כי אז ירצו לחלק כל יום) ויחולק תמיד מרווח. גם אם התמורה שמקבל בעל המניה היא לא מזומן יש לשלם מס-נחשב כדיבידנד.

אסיפה של הדירקטוריון

ישיבות של הדירקטוריון נעשות אחת לתקופה. הדירקטורים מתמנים ע"י בעלי המניות. חוותם הם כלפי החברה ורק אח"כ כלפי בעל המניות שמינה אותה. הם הגוף המפקח והמבקר על הנעשה בחברה. ולכן בראש ובראשונה טובת החברה לעיניהם. מתכנסות לפרקים – תלוי בחברה. הדירקטוריון ממנה לעיתים ועדות ואז כשהועדה מכינה דוח הוא מתכנס כדי לאשרו. בחברות ציבוריות יש מושג שנקרא דח"צ – דירקטורים חיצוניים ששומרים על האינטרסים של הציבור בחברה. החברה ממנה אותם והרשות לני"ע צריכה לאשר זאת.

אסיפות בעלי מניות

דרך קבלת החלטות בחברה בדר"כ מתבצעת במסגרת אסיפות או ישיבות. בעלי מניות מתכנסים באסיפות בעלי מניות.
1. אסיפה כללית/שנתית של בעלי המניות מתכנסת פעם בשנה וכל בעלי המניות אמורים להגיע, במסגרת האסיפה מקבלים מספר החלטות למשל אישור דוחות.
2. אסיפה מיוחדת – כי יש לה תכלית לצורך ההתכנסות (שהדירקטוריון כינס בגלל שרצה אישור למשהו).
3. אסיפת סוג – לפעמים אפשר להקצות סוגים שונים של מניות. לפעמים נוצר מצב שבגלל אופי המשקיעים השונים מנפיקים סוגים שונים של מניות. כל מניות סדרה א' מקנות דיבידנד וניהול (דירקטור) וכל מניות סדרה ב' מקנות דיבידנד בלבד. לפעמים מתכנסת אסיפה של בעלי מניות רק מסוג מסוים.
רשם החברות מחייב לקיים אך ורק אסיפה כללית/שנתית, חייב להתקיים תוך 15 חודשים מהאסיפה האחרונה. מנגנון האסיפה הוא של רוב רגיל. אלא אם התקנון הגדיר שבנושאים מסוימים צריך רוב יותר גבוה (או בהסכם מייסדים). יש גם הסדרי הצבעה בין בעלי מניות.

מסמכי ההתאגדות

מסמך אחד – תקנון. בעבר היה בנוסף גם תזכיר ההתאגדות. במסגרת הרישום מגישים מסמכים נוספים. אך המסמך המרכזי הוא התקנון שמהווה את לב ליבה של החברה. סעיף 17א לחוק קובע "דין התקנון כדין חוזה בין החברה ובין בלי מניותיה וכן בין בעלי מניותיה ובין עצמם" כלומר התקנון הסכם משולש שמכסה את החובות והזכויות בין בעלי המניות ובין החברה וגם בין בעלי המניות ובין עצמם. בכל תקנון חייבים להיות מספר דברים שהם חובה ומעבר לזה אפשר להמשיך ולהכניס סעיפים. חייב להיות:
1. שם החברה
2. מטרות החברה
3. הון המניות הרשום של החברה (וכמה מקצים ממנו)
4. הגבלת אחריות בעלי המניות של החברה
תקנון חייב להיות חלק ממסמכי ההתאגדות ומוגש לרשם החברות לרישום.

חברה פרטית וחברה ציבורית

סעיף 1 לחוק קובע "כל חברה שלא ציבורית" – היא חברה פרטית. וחברה ציבורית "חברה שמניותיה רשומות למסחר בבורסה או שהוצאו לציבור עפ"י תשקיף כמשמעותו בחוק ני"ע ומוחזקות בידי הציבור". מספר בעלי מניות מינימאלי הוא 1 (פעם היה לפחות 2).

הליך ההתאגדות של החברה

מתן תוקף להסכם ההתאגדות בין היזמים לבין צדדים שלישיים לאחר הליך קונסטיטוטיבי (חוקי) של רישום החברה המסתיים במתן תעודת התאגדות חתומה ברשם החברות.

נייר ערך

התביעה שמנפיקה החברה למשקיעיה כנגד השקעתם בחברה. סעיף 1 לחוק קובע – "לרבות מניה אג"ח או זכויות לרכוש, לצורך רכישה המרה או מכירה של כ"א מאלו והכל בין אם הם על שם ובין אם הם למוכ"ז (מוסר כתב זה)". ני"ע יכולים להיות סחירים ולא סחירים, אי סחירות יכולה לפגוע בשווי שלהם.

אג"ח

סעיף 1 לחוק "מסמך שהנפיקה החברה המעיד על קיומה של התחייבות כספית שחבה החברה ומגדיר את תנאיה למעט שטרי חוב או שטרי חליפין שנתנה החברה במהלך עסקיה".

מניות

משקפות זכויות שדומות לבעלות והן ניתנות למשקיעים בחברה כנגד ההשקעה שלהם. המניות משקפות את הקניין בחברה. סעיף 1 לחוק – "אגד של זכויות בחברה בנקבעות בדין ובתקנון". בדין הכוונה לחוק בתקנון הכוונה לתקנון החברה.

אישיות משפטית נפרדת

אמנם לא ניתן להכניס חברה לכלא ולגרום לה נזק פיזי, אך כן אפשר לגרום לה נזק כלכלי ולהעניש את בעלי המניות שלה והמנהלים שלה. סעיף 4 לחוק קובע שחברה הינה אישיות משפטית כשרה לכל זכות חובה ופעולה המתיישבת עם אופייה וטיבה כגוף מאוגד.
הסעיף הזה רואה בחברה כמו אדם פרטי/טבעי. כתוצאה מכך מתנתק הקשר בין החברה לבין בעלי המניות שלה וגם הנכסים הם של החברה ולא של בעליה.

חלוקת דיבידנד

דיבידנד – לפי ס' 1: כל נכס הניתן על ידי החברה לבעל מניה מכוח זכותו כבעל מניה, בין במזומן ובין בכל דרך אחרת, לרבות העברה ללא תמורה שוות ערך ולמעט מניות הטבה.
מנית הטבה – מנגנון שכיח בחברות שבו חברה מקצה ללא תמורה לבעלי מניותיה מניות נוספות לחברה. הטיפול במנית הטבה מבחינת דיני החברות שונה מהטיפול בדיבידנד.
לפי ס' 304: דין מניות הטבה כהנפקת מניות מתחת לערכן הנקוב, במקרה זה – ללא תמורה. מחשבים מניית הטבה כמו בדיני הנכיון, אך כאן ההפרש הוא 100%.
לפיכך, על החברה להפוך להון מניות חלק מרווחיה בסכום השווה להפרש שבין הערך הנקוב לבין התמורה (כפוף למבחן הרווח בחלוקה).

הון נפרע

חלק מהון המניות ששולם במלואו על ידי בעלי המניות. כאן הדגש הוא על הון ששולם בפועל.

הון מונפק

חלק (או כל) ההון הרשום, שהוקצה לבעלי המניות בייסוד החברה או על-ידי הקצאת מניות בכל עת לאחר ההתאגדות. זהו אותו סכום של ההון הרשום או חלק מההון הרשום שאכן נרכש ע"י בעלי מניות.

הון רשום

פוטנציאל גיוס ההון בחברה באמצעות הנפקת מניות. זהו סכום מסוים שנקוב בתקנון החברה כהון הרשום של החברה. אין הדבר אומר שזה כלל ההון שהמייסדים רכשו בעת הקמת החברה, אלא פוטנציאל של גיוס הון בחברה באמצעות הנפקת מניות. כשקובעים הון רשום קובעים את התקרה שעל פיה החברה יכולה לגייס הון בחברה. אין הכרח בכלל שהרכישה של מניות החברה תיעשה בערך הנקוב של המניה. יתכן שאותה מניה, שערכה שקל, תמכר ב-1000 ₪, או שלמייסדים נמכור בערך נקוב, לבאים אחריהם בערך גבוה יותר וכן הלאה. ההון הרשום הוא קביעה שרירותית במידה רבה, החוק לא קובע מינימום של הון לפעילותה של החברה באופן עקרוני. בנוסף, הדבר לא קשיח – ניתן לקבוע הון רשום מסוים, ולהגדיל אותו לאחר מכן ע"י כינוס אסיפה כללית ושינויו. הדבר כן יכול להשפיע על ההליכים של החברה בגיוס ההון – כל עוד לא הונפקו מניות, ויש הון רשום, החברה יכולה "לשחק" במסגרת ההון הרשום.

רשם החברות

הרישום בניגוד למדינות אחרות הוא דקלרטיבי (הצהרתי) ולא קונסטיטוטיבי (חוקי). כלומר אנו מצהירים שאנו בעלי המניות, אך ייתכן ואנו לא. כלומר יכול להיות שמכרנו מניות בחברה ובגלל שהקונה לא שינה ברשם החברות, זה עדין ע"ש המוכר.

שם החברה

ס' 26 – 28 לחוק קובעים:
ציון הביטוי בע”מ – אם החברה מוגבלת באחריות.
סייג לשימוש בביטויים:
1. שם דומה לחברה קיימת – לדוגמה, בית המשפט קבע שחברת נסיעות בעפולה לא תוכל להירשם כחברת "בואינג נסיעות עפולה" משום שהדבר מרמז שחברת בואינג העולמי עומדת מאחוריה.
2. שם דומה לסימן מסחר.
3. שם שיש בו משום תרמית או תחרות בלתי הוגנת.
4. שם העלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו – לדוגמה, לא אושר שם לחברת סרטים בשם "סרטי הכותל" בטענה שמדובר במקום קדוש.

מהות התקנון

ס' 17 לחוק החברות קובע: דין התקנון כדין חוזה בין החברה ובין בעלי מניותיה ובינם לבין עצמם.
הפרשנות המשפטית – התקנון הוא לא חוזה אלא דינו כדין חוזה. מהותו של התקנון היא מהות חוזית. לדוגמה, ס' 2 לחוק החברות מפרט הוראות פסולות בתקנון, שדינן – בטלות. הדבר דומה לס' 30 לחוק החוזים – הוראות הנוגדות את החוק, המוסר או תקנת הציבור.

הסכם מייסדים

הסכמים מיוחדים בין בעלי המניות העתידיים – המייסדים – של חברה בהקמה. דין הסכמים אלו כדין כל חוזה ואינם חוזי יזמות. על מנת שהסכמים אלה יקשרו את החברה יש צורך בפעולות נוספות שיגדירו אותם כחוזים מקדמיים. אם הדבר יבוא לידי ביטוי במסמכי החברה, כמו בתקנון, יהפוך הסכם המייסדים להסכם בר תוקף כלפי החברה. לדוגמה, שלושה יזמים החליטו להקים חברה, הם הסכימו בינהם על שם החברה, אך לא עיגנו את השם בתקנון החברה, ולבסוף הוגשה החברה לרשם החברות בשם אחר. אחד היזמים, שרצה שם מסוים, לא יכול לפנות לבית המשפט ולבקש להוציא צו כנגד החברה לשנות את השם. החברה לא צד להסכם כל עוד הדבר לא מעוגן בפרוטוקולים ובהחלטות שקשורות לתקנון החברה.
הסכמי מייסדים יכולים לעורר שאלות לא פשוטות בגלל הפער שנוצר בין מה שהוסכם שיהיה דמות החברה העתידית לבין מה שהוסכם בפועל.
הסכמי מייסדים יכולים להיות לעיתים גם בין בעלי המניות של בחרה העומדת להפוך לחברה ציבורית ולגייס הון מהציבור. לדוגמה, הוסכם בהסכם מייסדים בין בעלי המניות שלפני שיוצאים לגיוס מניות מן הציבור משה יהיה המנכ"ל. ההסכם לא עוגן בתקנון החברה ולא עבר באסיפה הכללית של בעלי המניות. לאחר גיוס המניות, אם הדבר לא עוגן בתקנון, אין תוקף להסכם. יש כרגע בעלי מניות חדשים, שלא שותפים להסכם. כל מה שיכול לעשות צד להסכם הוא לתבוע את הצדדים שלו לחוזה, אך החברה אינה צד להסכם.

נושה

כל מי שהחברה חבה כלפי חובה כספית לתשלום. הנושה בעל מעמד מיוחד בדיני החברות, כי הוא מהווה גורם שיש לו השפעה משמעותית בנקודות קריטיות בחיי החברה, כמו בתקופה של הקפאת הליכים או תהליך פירוק. כשהנושה הוא נושה מובטח, כשיש לו בטוחה בחברה, השפעתו על החברה גוברת. לנושה יכול להיות שיעבוד בחברה – צף (כללי) או ספציפי (שיעבוד על נכס מסוים).
"חברת בת" הוא מבנה שבו חברה אשר חברה אחרת מחזיקה בחמישים אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא שלה או מכח ההצבעה שבה, או רשאית למנות מחצית או יותר מהמנהלים שלה או את המנהל הכללי שלה.
"חברה מסונפת" – חברה, אשר חברה אחרת – שאינה חברה-אם שלה – מחזיקה בעשרים וחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המונפק שלה או מכוח ההצבעה בה, או רשאית למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלה.

אורגן

בעל תפקיד בחברה, בד"כ נושא משרה בחברה, שיש לו מעמד מיוחד בחברה – פעולותיו וכוונותיו הם פעולותיה וכוונותיה של החברה (ס' 47 לחוק החברות). חברה היא גוף ערטילאי, אך האורגנים הם האנשים החושבים והמבצעים של פעולות חברה.

מנכ"ל החברה

מנהל כללי (בראשי תיבות: מנכ"ל) והא אדם המחזיק במשרה ניהולית בחברה מעל למנכ"ל בהיררכיה הניהולית נמצא הדירקטוריון. מנכ"ל של חברה פרטית הוא ראש החברה ועליו מוטלת האחריות הגדולה ביותר להצלחתה. עיקר פעילותו של המנכ"ל הוא קבלת ההחלטות וקביעת אסטרטגיה להנהלת החברה, שעל פיהן יפעלו העובדים תחתיו. דאגתו של המנכ"ל נתונה לכול: החל במימון תפעולו השוטף של העסק, עבור בייצור המוצר ובניהול מערך העובדים ונכסיה של החברה, וכלה בשיווק המוצר.

דירקטור

חבר מועצת מנהלי החברה. הדירקטור הוא בדרך כלל אחראי על גיבוש מדיניות החברה ופועל לגיבוש האסטרטגיה של החברה. תפקיד נוסף של הדירקטור הוא למנות ולפקח על מנהלה הכללי של החברה. האדם המקים חברה בדרך כלל יכהן בה כדירקטור.

דירקטוריון

דירקטוריון הוא למעשה מועצת מנהלי החברה, אשר הוא למעשה הגוף שמתווה את מדיניות החברה ומגבש את חזונה. הדירקטוריון ממונה על ידי בעלי המניות בחברה. חברי הדירקטוריון אינם ממונים על ניהולה השוטף של החברה, שכן לשם כך קיים מנהלה הכללי של החברה.

נושא משרה

אדם בעל תפקיד בחברה. ישנם נושאי משרה שונים – מנכ"ל, מנהל מחלקה, נושא משרה זוטר וכו'. התפקיד יכול להיות תפקיד סטטוטורי – דירקטור, מנכ"ל, יו"ר הדירקטוריון, או שיהיה מכוחו של אופי החברה ותחום פעילותה. נושא המשרה יכול להיות עובד החברה או לא (לדוגמה, יו"ר הדירקטוריון אינו עובד החברה).

מניה

מניה היא סוג של נייר ערך המהווה שטר בעלות על חלק מחברה. המניה מקנה למחזיק בה מעמד של שותף בחברה. מעמד כל שותף בחברה חזק יותר, ככל שיש בידיו מניות רבות יותר משאר השותפים. מי שמחזיק יותר מ – 50% ממניות חברה מכונה: בעל שליטה. מניה הינה נכס הניתן לקנייה, מכירה, העברה, שעבוד והורשה. המניות מסווגות לסוגים שונים, כאשר כל סוג נושא שם, המבטא את הזכות העיקרית, או את צירוף הזכויות העיקריות שסוג המניה מקנה. בין הסוגים השונים נמצאות מניות רגילות, מניות בכורה, מניות רגילות מבוכרות, מניות יסוד ומניות נדחות.

חברה בת

חברת בת היא חברה אשר חברה אחרת מחזיקה בחמישים אחוזים ויותר מהון המניות המונפק שלה. חברה בת משותפת היא חברה הנשלטת באופן משותף על ידי שתיים או יותר חברות שהן בלתי תלויות. מטרתה של חברה מסוג זה היא להוות אמצעי לשיתוף פעולה בין אותן החברות המחזיקות בה, וזאת על מנת לקדם אינטרסים משותפים שלהן.

חברה אם

חברה אם היא חברה בעלת חמישים אחוזים ומעלה מהון מניותיה, או חמישים אחוזים ומעלה בזכויות ההצבעה או רשאית למנות חמישים אחוזים ומעלה מחברי הדירקטוריון של חברה אחרת. החברה הנשלטת נקראת חברת בת. חברה אם שולטת בחברה בת אחת או יותר. חברה אם יכול שתהיה חברה לאחזקות, או חברה שיש לה פעילות משל עצמה

עקרון הגבלת האחריות

רוב החברות מוקמות ומיוסדות כדי להנות מעקרון זה. ס' 35 מפרט את נושא הגבלת האחריות – כתוצאה של ההתאגדות ועקרון האישיות הנפרדת אין יחידי החברה אחראים לחובותיה להוציא מקרים חריגים של הרמת מסך, או אחריות אישית אחרת. חבותם של בעלי המניות כלפי החברה היא לפירעון מלאו הסכום שהתחייבו בו במסמכי היסוד תמורת המניות שבידיהם – החברה יכולה לדרוש מבעלי המניות רק את התמורה עבור המניות שלהם. חובות של החברה הם של התאגיד ולא של בעלי המניות. המשפט מכיר בתאגיד כאישיות משפטית נפרדת מזו של יחידיו – רכוש התאגיד אינו רכוש יחידיו, החיובים אינם שלהם, פעולות התאגיד אינה מחייבת או מזכה את יחידיו, ותביעה או אישום של התאגיד אינו של יחידי התאגיד.

כשרות משפטית

היכולת לבצע פעולות משפטיות ולשאת בזכויות ובחובות משפטית. קיומה או היווצרותה של אישיות משפטית מעידה על קיום כשרות משפטית. לעיתים קיומה של אישיות משפטית לא מבטיח כשרות משפטית מלאה – כמו במקרה של קטינים. קטינים יכולים לעשות פעולות משפטיות מוגבלות, עקרונית אין להם כשרות משפטית.

חברה בהקמה

חברה אשר עדיין לא התאגדה כדין אולם היזם של החברה פועל עוד בטרם התאגדות על מנת "להכין את הקרקע" למועד שבו החברה תוקם. על היזם לגלות לכל הגורמים איתם הוא עושה עסקים כי החברה היא חברה בהקמה, וברגע המת החברה, פעולותיו מחייבות את החברה, בהתקיים תנאים מסויימים.

חברה בע"מ

חברה היא גוף משפטי המוקם על ידי אנשים או גופים כדי לבצע פעילות מסוימת, לרוב עסקית. החברה הינה גוף משפטי נפרד ושונה ממייסדיו, אשר תחתיו מתרכזת כל הפעילות העסקית. המייסדים הם בדרך כלל בעלי החברה ושליטתם (בעלותם) נעשית באמצעות החזקת מניות (בעלי מניות). הקמת חברה והתנהלותה כפופים לחוק החברות משנת 1999. לעומת זאת, סוגיות הקשורות לפירוק החברה נותרו עדיין בפקודת החברות. על פי חוק כל חברה חייבת להירשם ברשם החברות, וצריך להיות לה תקנון. התקנון ומסמכי ההתאגדות של החברה טעונים אישור ואימות חתימות בפני עורך דין.
רוב החברות הן בעירבון מוגבל (בע"מ), כלומר שבעליהן נהנים מאחריות מוגבלת לחובות החברה. דבר זה מצוין בשם החברה. בישראל הסיומת היא "בע"מ", בארצות הברית נהוגה בין היתר הסיומת "Inc."שמשמעה Incorporated), באנגליה ומרבית העולם הסיומת הנהוגה היא "Ltd".למעט במקרים חריגים של "הרמת מסך" הרי שבחברה בע"מ בעלי המניות לא נושאים באחריות אישית לפעולותיה של החברה, והם ערבים להתחייבויות החברה רק אם וככל שהסכימו לתת ערבות כלשהי, ורק בהתאם לסכום שעליו הסכימו. במקרה של פירוק חברה בגלל אי יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה, ואם בעלי החברה לא ערבים באופן אישי לחובות החברה, הם יפסידו רק את הערך הנומינלי (הנקוב) של המניות שבבעלותם. קיימות גם חברות בעירבון בלתי מוגבל כמו משרדי רו"ח ועריכת דין.

אישיות משפטית (Legal Person)

גופים פיזיים או ישויות ערטילאיות (תאגידים) אשר מערכת המשפט מכירה בהם כנושאים לזכויות וחובות משפטיות ואשר הם בעלי כושר לביצוען של פעולות משפטיות. לא כל אובייקט רשאי לבצע פעולות משפטיות. לדוגמה, בעל חיים לא יכול לבצע פעולות משפטיות, אך בעלי החיה יכול לחוב חובות מעצם הבעלות, כמו חיוב בנזיקין. לבעל חיים יכול להיות מעמד משפטי – כמו חיה מוגנת, אך הוא לא כשיר לבצע פעולות משפטיות, הוא לא מושא לחיובים. בקורס זה נעסוק בעיקר בחברה עסקית, שהיא מקרה פרטי של תאגיד.

תאגיד

ע"פ ס' 3 לחוק החברות – גוף משפטי כשר לחיובים, לזכויות ולפעולות משפטית. תאגיד הוא ה"מי" במשפט, הוא הנושא במערכת המשפטית, יש לו מעמד במשפט. תאגיד הוא מקרה פרטי של מושג רחב יותר שנקרא 'אישיות משפטית'. תאגיד הוא ישות ערטילאית יצירת המשפט בעלי חובות משפטיות, זכויות וכושר לבצע פעולות.

האם כל ההוצאות שאני משלם עכשיו נחשבות להוצאות מוכרות?

בוודאי, יש לשמור את הקבלה עבור האגרה הממשלתית ואת החשבונית שננפיק לך לאחר סיום הרישום באתר, ואלו מוכרים לך כהוצאה מוכרת במס. ניתן להתקזז עבורם בעריכת דו"ח רווח והפסד של החברה.

מה המשמעות של בע"מ (בערבון מוגבל)?

בשל היותה של חברה ישות משפטית עצמאית, נהנה בעל המניות מחסינות לתביעות אישיות בגין מעשי החברה אלא במקרים קיצוניים. זהו אחד היתרונות המובהקים ביותר שיש לחברה בע"מ על פני עוסק מורשה.

למה כדאי להקים חברה?

יתרונות:
1. הגבלת אחריות – החברה היא אישיות משפטית נפרדת, בעלי המניות מוגנים ע"י הגבלת האחריות.
2. גמישות בגיוס הון – גיוס הון באמצעות בטוחות ומשכונות, יצירת שיעבוד צף כנגד הלוואות. בנוסף, ניתן לפצל חלקי בעלות באמצעות אג"ח, אופציות.
3. יעילות כלכלית
4. גמישות בהעברת בעלות – נושא העברת הבעלויות בחברה גמיש יותר מאשר בשותפות, בעל מניות יכול למכור את מניותיו לכל אדם אחר בכל עת בניגוד לשותפות.
5. גמישות בשיתוף רבים
6. מבנה ומשטר מוסדרים – תקנון, שינוי החלטות, הדברים מוסדרים בחוק החברות.
7. שיקולי מס

חסרונות:
1. הוצאות ייסוד ורישום – לעסק קטן הרישום כחברה לא משתלם. לעסק משמעותי וגדול החסרונות הם זניחים.
2. הוצאות ביקורת וחשבונות – מינוי רו"ח, הנהלת חשבונות וכו' (לחברות שהיקף העסקים שלהם נמוך מ-500,000 ₪ בשנה ויש להן פחות מ-20 בעלי מניות יש פטור ממינוי רו"ח).
3. שיקולי מס

מהי עלות האגרה לפתיחת חברה אצל רשם החברות?

חדש! החל משנת 2018, ישנה עלות אגרה מופחתת לרישום חברה, בגובה 2,176 ₪ – למגישים באופן מקוון בלבד. עורך דין שלא יגיש את הבקשה באופן מקוון יגבה לעומת זאת אגרה בגובה 2,614 ש"ח. מדובר על סכום אחיד אשר משלם כל אדם אשר מעוניין להקים חברה. סכום זה אינו כולל את תשלום שכר טרחת עורך הדין המטפל בבקשה, אשר מתבצע בנפרד בעת הרישום במערכת האוטומטית.

מהם היתרונות ברישום חברה אונליין?

תוכלו להקים חברה מכל מקום ובכל זמן, ללא הצורך בבזבוז זמן יקר וכסף רב, הנובע מקיום פגישות מרובות עם עורכי דין, עד להקמת החברה בפועל. המערכת הינה עצמאית ומאפשרת לכל אחד להקים את החברה בתוך דקות, כאשר עורך הדין מעניק את הליווי והמסגרת המשפטית.

מי מבצע את הרישום בפועל?

עורך דין ממשרד דוד פרנק ושות' מטפל בהליך רישום חברה בע"מ, ומלווה את התהליך עד למועד ההקמה של החברה. תהליך הרישום כולל הגשה של כל מסמכי התאגיד: תקנון, תצהירי בעלי מניות וטופס בקשה להקמת חברה כדין.

בתוך כמה זמן החברה תוקם?

הליך הרישום דרך המערכת האוטומטית הוא הליך הרישום המהיר ביותר שקיים כיום בארץ. הבקשה נשלחת ביום העסקים הקרוב אל רשות התאגידים, ומשם בדרך כלל לוקח כ-48 שעות (ימי עסקים) עד לקבלת תעודת ההתאגדות ומספר ח.פ. של החברה.

מייסדים

יחד עם הקמת חברה בע"מ ורישום חברה אצל רשם החברות, מייסדי החברה נדרשים להגיש מספר מסמכי רישום פרוצדורליים לרשם החברות על מנת לאפשר את הקמתה של החברה, קרי; תקנון, הצהרות בעלי מניות ודירקטורים. עם זאת, דווקא אחד המסמכים החשובים ביותר לתפקודה התקין ולהצלחתה של חברה אינו נמנה על רשימת המסמכים והטפסים שיש להגיש לרשם החברות וזהו הסכם המייסדים. הסכם מייסדים הוא, אם תרצו, דומה מאוד בעיקרו להסכם ממון בין בני זוג. כאשר בני זוג עומדים להתחתן, הכל נראה מדהים ויש תחושה שהם לעולם לא יריבו או יפרידו כוחות, יחד עם זאת, בדומה לאחוזי הגירושין בין בני זוג (העומד על כמעט על 30%), גם אחוז החברות שמתפרקות אינו נמוך כלל, והמציאות מראה ששותפים רבים בוחרים לפרק את השיתוף, או לקחת אותו לכיוונים שונים ממה שהם תכננו בראשית דרכם, וחלקם הגדול בתוך השנתיים הראשונות.

הסכם מייסדים נועד לקבוע את מערכת היחסים בין השותפים, חלוקת תפקידים, חלוקת עבודה ויחסי השקעה במהלך השותפות. חלק נוסך וחשוב לא פחות הוא פתרונות הנוגעים למקרה של פירוק השותפות, במקרה של רצון של אחד השותפים למכור את חלקו לאחרים או לשותף האחר.

בראש ובראשונה הסכם מייסדים נועד להגן על השותפים ולהבטיח כי לא יהיה ניתן לפגוע במעמדם בתוך השותפות. לא אחת היחסים בין השותפים אינם שוויוניים ולכן בכל מקרה בו שותף אחד מחזיק יותר מניות משותף אחר הוא מקרה שבו הסכם המייסדים יהיה חיוני עוד יותר בשל היכולת של הרוב להכריע בהצבעות בחברה.

הסכם טוב לא אמור להפחיד או להבריח אף אחד מן הצדדים אלא אמור להעניק מסגרת עבודה לטובת החברה, על מנת שהיא תתפקד בצורה תקינה ללא ענן של חוסר וודאות שמרחף מעל לראשה.

משרדנו מעניק שירות של ניסוח הסכם מייסדים תוך שמירה על האינטרס של כל אחד מן המייסדים, וכאמור נועד, בראש ובראשונה לקדם את האינטרס של הצלחת החברה ומקסום רווחיה.

חברה בע"מ – הליך הרישום

רבים מאיתנו חושבים על פתיחת חברה אך לא יודעים מהו ההליך הנדרש לשם כך, מה משמעותה של חברה בע"מ, אילו מסמכים יש להגיש, ובעיקר לא מעט חששות לרגל תחילתה של דרך חדשה. 

משרדנו אשר עוסק במשפט המסחרי, מעניק לכם שירות קל ומהיר בהליך פתיחתה של חברה בישראל.

משרדנו ילווה אתכם מהרגע הראשון של הקמת החברה, ידאג לאינטרסים שלכם כבעלי המניות של החברה, לרבות הכנת הסכמים שונים, חוות דעת משפטיות והתנהלות שוטפת מול רשם החברות.

אז מהי בעצם חברה בע"מ?חברה בע"מ (קרי; חברה מוגבלת במניות), הינה גוף משפטי בעל יישות משפטית נפרדת מבעליה ובעצם כך הינה בעלת כשרות כלכלית המחזיקה באחריות מלאה לכלל פעולותיה של החברה, לרבות זכויותיה וחובתיה. חברה יכולה להתאגד על ידי אדם אחד או יותר, והרי שמהיום בו נרשמה ברשם החברות, הופכת החברה ליישות עצמאית ונפרדת כאמור. 

משמעות הדבר, כי החבות הכספית של בעלי המניות בחברה הינה מוגבלת עד לגובה סכום המניות בהן השקיעו בחברה, וזאת למעט מקרים חריגים בהם יפעיל בית המשפט שיקול דעת להרמת מסך ההתאגדות (ובעצם כך יאפשר "לרדת לנכסיהם" של בעלי המניות בחברה). 

בשונה מחברה בע"מ, הרי שחברה שאינה בע"מ (קרי; אינה מוגבלת במניות), מקיימת מצב משפטי לפיו חובותיה של החברה כחובתיהם של בעלי המניות

אילו מסמכים יש להגיש לרשם החברות לצורך פתיחתה של חברה?

ראשית עליכם לבחור שם לחברה, כאשר השם אינו יכול להיות זהה לשם חברה קיימת ו/או דומה לו – מצב שכזה יוביל לפסילת השם על ידי רשם החברות ובכך יעכב את הליך הרישום. 

כמו כן, לא יבחר שם אשר עשוי להטעות או לפגוע בתקנות הציבור וכן שם המצביע כי החברה הינה גוף ממלכתי, עירוני וכיוצ"ב. 

תקנון החברה – 

כל חברה נדרשת בתקנון, כאשר דינו כדין חוזה בין בעלי מניות לבין החברה, כמו כן בין בעלי המניות לעצמם. 

את שם החברה הנבחר יש לכתוב בראש התקנון, כמו כן את מטרותיה, פרטים בדבר הון המניות הרשום של החברה, עבירות המניות, וכן פרטים בדבר הגבלת האחריות. 

בעלי המניות רשאים להסדיר בתקנון נושאים אחרים אותם הם מעוניינים לעלות על הכתב. 

הצהרת בעלי המניות בחברה – על בעלי המניות להצהיר כי הם כשירים לייסד חברה ולהחזיק בה מניות, ואינם מוגבלים על פי דין, לרבות לפי חוק ההוצאה לפועל ופקודת פשיטת הרגל. 

הצהרת דירקטורים ראשונים – על הדירקטורים הראשונים להצהיר כי הם כשירים לייסד חברה ולהחזיק בה מניות, ואינם מוגבלים על פי דין, לרבות לפי חוק ההוצאה לפועל ופקודת פשיטת הרגל. כמו כן עליהם להצהיר כי הם נכונים ומתכוונים לכהן כדירקטורים של החברה.

דילוג לתוכן